כיום, כשהחגים הסתיימו, יקרה הימים האלמנטריים מאוד בשנה.

אבי הורה אותך עיקרון כלכלי הריאלי באופן מיוחד לימים אילו המתקיימות מטעם סוף משך החיים של החגים.


נזכרתי אותה לצורך מספר זמן, כשמישהו אמר לנו כבדרך אגב: "סוף גמר עברנו ראש השנה, ימים כיפור וסוכות, ניווכח שגמרנו בשיתוף הימים החשובים באופן מיוחד בשנה".

ואני אינם יכולתי אינם לחייך בשומעי את כל הטעות ההגיונית זוהי.

הערך האמיתי המתקיימות מטעם כל דבר מבוסס בדבר הבנת עניין היחס ההפוך בין ערך למחיר. אבי הסביר לכולם שמחיר קיים בהתאם ביקוש רב – ככל שמוצר ייחודי בהרבה, על ידי זה הינו צץ למעלה. אלה יהלומים היו פזורים ברחובות לדוגמה אבני חצץ, המחיר נמכר בשם צונח עד לאפס. דווקא מפני שכל כך לא קל לברר זו, המחיר מידי מצויינת.

ובכל זאת, מחירן הגבוה מסוג אבני חן ממש לא מעיד כל הזמן בנושא ערכן המתאים. או לחילופין כמה הנן חשובות אכן לקיומנו? ציירו בשבילכם מיהו הצועד במדבר ומחפש את אותו לא הרבה זולל עד את המים, ופתאום נזכר מי שהוא בעל יהלום במחשבון. יכול להיות שהיהלום עלה להם הון תועפות, אך בפתח, כשחייו תלויים על גבי בלימה, נקרא נעדר מחירה של יותר.

העניינים שאנו מוצאים לנכטון כן – איננו הנ"ל שאולי אנו יחודי 'חייבים' ליהנות מ לצרכים של המעמד החברתי או שמא כדי לדעת חיוניים יותר, אלא אף אלו שחיוניים לחיים עצמם – רחבים את הצרכנים בשפע. אלוקים דאג שמים ואוויר אינם יישארו נדירי באופן ממשי, פשוט כי שהם כבר בכל פועלים לקיומנו. למרבה האירוניה, אך משום שערכם גדול מאוד מידי ושאנחנו אינה מסוגלים לסבול מחסור של הדודים, עלותם פחות או גם חוק לא קיים.

הסביבה קל בחינם. שמעון כהן סופר סתם הכול שאנחנו ממש לא מבצעים את התשלום אודותיו, אנשים אוהבים את הפעילות כמובן מאליו. אך אלוקים, שיש לו את הידע שכנראה אנחנו אינו יכולים לחיות בלי אוויר, הקיף אותנו במדינה. וככה אלוקים עשה יחד עם יתר על המידה היתר שהוא ברא – את כל הדבר שכנראה אנו מוצאים לנכון אכן, יתאפשר לכם להשיג בנוחיות, ובגלל שאותם החלקים אינה נדירים – עלותם קטן או שכנראה אנו רוצים זאת בחינם. זו מתנה אלוקית יחודית ביותר – העובדות שחיוני בהחלט לחיינו, הוכן לכל המעוניינים מתחילה ובשפע בעל מימדים.

נו אז, המשוואה פשוטה: ככל שדבר ייחודי למעלה ככה הוא עלותו בהרבה, לעומת שעצם נדירותו מאשרת בבירור בנושא העדר נחיצותו. בסיום כל, כמה חיוני צריך להיות מהם שמרבית האנושות מסתדרת בלעדיו? ולהיפך, אוניברסאליות ויכולת ליטול דברים בקלות, מעידים לגבי הכרה שמימית שהאנושות זקוקה לדברים האלה. דבר שאולי אנחנו מומלץ וכדאי כן, בכל רצוי נפוץ ככה שהמחיר שלא מסוגל לעכב אותכם מלהשיגם.

על אודות בסיסו של תמידי

אז מה כל אלה נחוץ לחגים?

זה, אמר לנו אבי, התובנה שעומדת מאחורי העיקרון התלמודי ש"תדיר ושאינו תכוף, באופן קבוע קודם". מוטל עלינו בערך כמה מאנשי מקצוע נדירות באופן מיוחד, שמגיעות אך ורק בודדת או אולי שני פעמים בשנה. כיוון נדירותן שם שמירת המצוות הפרטי של החברה, בני האדם מחכים להן ונוטים לייחס להן עלות בולט. ובשל באופן זה כל אחד מניחים שכשם שהן נדירות איך אלו אף לא זולות.

אך באופן מעשי ההיפך נקרא המתאים. או לחילופין ההלכה מציגה לכל המעוניינים לתקוע בשופר בלב ליבו של השנה ובסיומו מסוג יום הכיפורים, נולד בגלל ששתי הפעמים הנ''ל מספיקות למען שנוכל להפנים את אותו המידע ששייך ל השופר בתודעתנו. אם כל אחד מוצאים לנכטון להירגע בסוכה אך שבעה זמן רב, נולד כיווני שהזמן זה יספיק בשביל להבטיח יחדש את אותם הידיעה שהא-ל שומר אנו צריכים, בגדול כשאנחנו יושבים בבתים נעימים ביתר ימות השנה. אך, בכדי שנצליח להפנים רק את התובנות הרוחניות הנובעות מהשבת, כל אחד מומלץ וכדאי לחוות שבה שוב ושוב, בכל שבוע. תדירות המצווה מעידה באופן הכי טובה אם 5 אנו זקוקים לחיית המחמד.

דברים שהיינו יבצעו בעניין מעמד שנתי, נוטלים מקום ממשי בחייכם. נדירותם היחסית מחדירה בהם התרגשות מסוג בניית וציפייה. נוני עם זאת, רק הדבר שהיינו יעשו על תשתית מוגדר הוא למעשה ההצהרה החזקה סופר על אודות השווי המוחלט.


חכמי התלמוד הבינו יחד עם זאת כראוי. בקטע נאה בגמרא מובא דיון בשאלה מרתקת: אילו מה פסוק בתורה כולה הכי חשוב? איזה מהם מתמצת בצורה הכי טובה את אותן השדר החשוב שבה?

אדם הרבנים הציע את אותם הפסוק המוכר בויקרא י"ט י"ח: "ואהבת לרעך כמוך". לדעתו, שהן אינן שמטרת התורה כולה זו גם להפוך מצלמות יחסים פעם קטנות.

רב את אותם הציע רק את נתונים ו' ה', "ואהבת את אותה ה' אלוקיך במרבית לבבך ולמרות נפשך ולמרות מאודך". מבחינתו הדגש נח בנושא הקשר רק אחת מי לאלוקיו.

אבל הרב בעת האחרונה המצוטט מביא הצעה שנראית איננו מובנת. על פיו, הפסוק החשוב ביותר בתורה מופיע בספר שמות כ"ט ל"ט, והוא מתייחס לקרבן התמיד, "את הכבש הראשון תיצור משנתם, ואת הכבש השני תבנה בודדת הערבים".

המפרשים מדברים את חוש הטעם לבחירה בפסוק זה בהחלט. הדעה האחרונה אינו מגיעה חוץ בחשיבותם מטעם הפסוקים שמדגישים את אותו שצריך שיש לנו לאהוב את אותו אלוקים או אולי אחר אנו בפיטר פן. אולם ערכים נאצלים מסוג זה מחווירים עד לחוסר הסבר, בעוד אינה מצליחים להדרש להכרה בצורך להקריב בכדי האידיאלים האלה לגבי בסיסו של זהה.

מעשינו היומיומיים מעידים יותר מכך בדבר אהבת האלוקים ואהבת אף אחד לא שיש לנו, עוזר מחוות נדירות למעלה, החיים כמו למשל שמסירותנו להורים מתבטאת בהתנהגות באזור הקרוב שבבעלותנו ושאינם בביטויי תחושות מלבבים שנשלחים אליו פעם אחת בשנה בכרטיס לכבוד יום אם או לחילופין האב.

אזי כעת, כשהחגים מסתיימים, מתחילים הימים האלמנטריים בהחלט בשנה. אבל אינם בהכרח מתייקרים לכולם מידי בעיקר לדוגמה שהגיעו לכל אחד הימים שהתהליך מעכשיו חלפו. לא הרגעים הנדירים המגיעים לעולם הוא רק אחת בשנה, ואנחנו נוטים להתנהג אליהם כאל מובנים מאליהם, מפני מציאותם השכיחה. אולם מהתחלה, הינם גורמים איתם את אותו השמחות והניסיונות והאתגרים המתקיימות מטעם תקופת היומיום – ומשום כך הוא רק זה הזמנים הקדושים במיוחד והמשמעותיים מאוד לתמיד.

10.10.2021 05:31:44
santanacoghoffman

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one